מישל מאיר אביטבול יליד מרוקו, עלה ארצה ב-1981, לאחר שהקיף מסלול של ארבע יבשות. מקזבלנקה עיר הולדתו, הגיע לטנג'יר אשר בצפון מרוקו, להמשך לימודיו. שם למעשה פגש לראשונה את התרבות היהודית עתיקת היומין.

מאז התמסר ללימודי היהדות ביתר שאת וביתר עוז. בתחילה למד באנגליה ב"גייטסהד תלמודיקול קולג'" המפורסם, לאחר כשלוש שנים היה מבן מייסדי ישיבת "מרכז התורה" השוכנת בפרברי פריז. הגירת אלפי יהודי מרוקו לקנדה חייבה מערך קהילתי, וכך הוא מוצא את עצמו ב1968- מתיישב במונטריאול, ונרתם למשימה. עד מהרה נעשה שותף לביסוס קהילת יוצאי מרוקו במונטריאול - קנדה הוא נמנה בין מיסדי הקהל שם, ה"מרכז ספרד" והרבנות במונטריאול. ואף ניהל את הישיבה המקומית בעיר.

כאמור, ב1981- הוא עולה לארץ ומשתקע בירושלים. כעבור זמן קצר מתקבל כמנהל בישיבה גבוהה בבני-ברק המונה כ- 700 תלמידים. מסלול זה, אשר פתח לפניו את המסורת היהודית על רב גווניה, ואת ספרותה העשירה, הותיר אצלו ואצל רבים רושם נורא: שלכאורה, במשך כל השנים שאחרי תקופת "תור הזהב" בספרד - דהיינו מהמאה ה15- - העולם הספרדי בארצות פיזוריהם השונות, פשוט הפסיקו את פעילותם, הן התרבותית והן הספרותית. 95% מכלל היצירות מימי הביניים יצאו מספרד. ואילו היום נהפך הגלגל, אנו מוצאים על מדף הספרים כ5%- בלבד, מכלל הספרות היהודית שהיא מפרי עטם של חכמי ספרד והמזרח – מצב המשקף את המציאות לכאורה: עולם התורה הספרדי דומה למדינות אליהם הוא היגר: עניות ודלות בגשמיות וברוחניות.

לאחר שנה בארץ, קרה אצלו המהפך; ביקור אחד בספריה הלאומית בירושלים שינה את כל חייו. שם הוא מגלה כ-עשרות אלפי ספרים ואלפי כתבי יד מחכמי הספרדים (!), יצירות של תקופה בת 500 שנה שאף אחד לא שמע אודותם –תגלית מדהימה ומחייבת. היות שעולם ההוצאה לאור עובד ע"פ קריטריונים של רווח, אין שום סיכוי שנכס זה יראה אור. וע"כ בתמיכתם של יהודי מונטריאול הוא מקים את מכון בני יששכר הנודע, ועוד שרשרת ארוכה של פעילויות ומפעלים לגילוי ולפרסום תגלית זו. למעשה, העולם היהודי (ברובו) התעלם מ60%- יצירות הפאר של עמו.

המסקנה המתבקשת היא: שחובה מוטלת עלינו להביא על שולחנו של כל יהודי, את התרומה של יהדות ספרד לדורותיה.

1983: מכון בני יששכר - מטרתו: להוציא לאור מחקרים וספרים הקשורים ליהדות ספרד והמזרח. עד עתה ראו אור קרוב ל- 300 ספרים, וכן כתב העת "אור המערב".



1985: הספריה הספרדית בירושלים - בה מרוכזים כל ספרי חכמי הספרדים הנמצאים היום בהשגה - הם ניתנים לרכישה, וישנה גם מחלקה הכוללת ספרים נדירים לעיון בלבד. אלפי מבקרים פקדים אותה הן מרחבי הארץ והן מהתפוצות; כל שנה היא משמשת כמקור לכל ספר ספרדי מצוי ונדיר, ונעזרים בה החל מרבנים, דיינים ואברכים, וכלה בפרופסורים, סטודנטים ותלמידים משתלמים. כמו כן, מגיעים לא מעט צעירים המחפשים אחר שרשים.

1990: אור המערב הוצאה לאור בע"מ אור המערב היא הזרוע השיווקי של המפעל כולו. הוא מפיק, מדפיס, מפרסם ומשווק. ע"מ לבסס את הכל על רווחיות, אור המערב מפיק מוצרי קודש הקשורים לענף הדפוס.

1996: אוצרות המגרב - רובם המכריע של היצירות הדורשים את התערבותנו, הם מצפון אפריקה. בעידוד בני קהילה זו, אשר תמכה בעבודות פענוח כתבי יד והדפסתם, הוקם מפעל זה בתוך המכון, ע"מ לחקור ולפרסם את ספרות חכמי צפון אפריקה בפרט. המוסיקה למשל, תופסת מקום מרכזי מאד אצל יהודי צפון אפריקה, ובעיקר אצל יהודי מרוקו - ועד כה זכו לפרסום: ספרים, מחקרים, ואף תקליטורים רבים - מטעם אוצרות המגרב.

לסיכום :
כשהקמנו את המפעל הנ"ל ב- 1983, ניצבו לפנינו שתי מטרות:
• ליצור תודעה בציבור על קיומה ותרומתה של יהדות ספרד והמזרח.
• לפרסם/להדפיס או להעניק במה, לכל ספר או מחקר - אודות יהדות ספרד והמזרח. מטרה ראשונה הושגה ב"ה. אלא, שעוצמת הביקוש וההתעניינות במורשת כה רבה ורחבת היקף - עד שהיא מחייבת מערך נוסף/חדש: הספריה הספרדית העולמית.